הכוח הסודי של י"ט בכסלו

בלוח השנה העברי ישנם תאריכים שמציינים היסטוריה, וישנם תאריכים שמחוללים מציאות.

י"ט בכסלו, המכונה "ראש השנה לחסידות", הוא מהסוג השני. זהו לא רק יום זיכרון למאורע שקרה לפני למעלה מ-200 שנה, אלא יום שבו נפתחים שערים רוחניים, המאפשרים לכל אדם לגעת באור הגדול של פנימיות התורה.

אך מעבר למשמעות הכללית, טמונה ביום הזה הבטחה אישית, נדירה ועוצמתית, הנוגעת לחיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

האור שיצא מן החושך

בשנת תקנ"ט (1798), ישב רבי שניאור זלמן מליאדי ("האדמו"ר הזקן", מייסד חסידות חב"ד ומחבר ספר התניא) במאסר כבד בפטרבורג. המאסר הגשמי היה רק ביטוי לקטרוג רוחני עליון: האם מותר לגלות את סודות התורה לכל אדם? האם העולם מוכן לאור החסידות?

ביום י"ט בכסלו יצא הרבי לחופשי. השחרור היווה את ה"אישור" השמימי: העולם מוכן. המעיינות יכולים – וצריכים – לפרוץ החוצה. החושך של המאסר הפך לאור גדול של גאולה.

ההבטחה: "מי שישמח בשמחתי"

במסורת החסידית עוברת מדור לדור התבטאות מופלאה של האדמו"ר הזקן ביחס ליום זה. זוהי לא רק אמרה, אלא התחייבות רוחנית:

"מי שישמח בשמחתי, אוציאנו מן המצר אל המרחב".

המילים הללו מרעידות את הלב. לכולנו יש "מיצרים". לעיתים זהו קושי בפרנסה או בבריאות, ולעיתים אלו מיצרים בנפש פנימה – חרדות, לחצים, תחושת תקיעות או דאגה. ה"מיצר" הוא כל מה שמצמצם את האור בחיינו וגורם לנו להרגיש סגורים.

והנה מגיעה ההבטחה: מי שיתחבר למהות של י"ט בכסלו, מי שיניח לרגע את הדאגות בצד וישתתף בשמחת התגלות האור האלוקי בעולם – יזכה לצאת מהמיצר הפרטי שלו אל ה"מרחב". אל השלווה, הבהירות והגאולה האישית.

הלכה למעשה: איך מתחברים לאור הזה?

כדי "לפדות" את ההבטחה הזו, לא מספיק רק לדעת שהיום הוא חג. צריך להשתתף בשמחה באופן פעיל ("במעשה רב"). הנה הדרכים המקובלות לציין את היום הזה ולהתחבר לאנרגיה המיוחדת שלו:

* השתתפות בהתוועדות: זהו המנהג המרכזי. לא נשארים לבד. חפשו התוועדות חסידית באזורכם, שבו יחד עם חברים, הרימו כוסית "לחיים", שירו ניגוני נשמה והקשיבו לדברי התעוררות. הכוח של ה"ביחד" ביום הזה הוא עצום.

* לימוד חסידות: י"ט בכסלו הוא יום הדין והחתימה של פנימיות התורה. הקדישו ביום זה זמן ללימוד מתוך ספר התניא או מאמר חסידות. הלימוד הוא הצינור דרכו האור נכנס לשכל וללב.

* קבלת החלטה: טובה: נהוג לקבל "קבלה טובה" הקשורה להוספה באור – בין אם בשיעור תורה קבוע או בהוספה באהבת ישראל.

* שמחה ושירה: נגנו את הניגון המפורסם של בעל הגאולה – "ארבע בבות". זהו זמן של התעלות מעל השגרה ומעל המגבלות.

ביום הזה, השערים פתוחים. אדמו"ר הזקן מזמין אותנו לשמוח בשמחתו, והוא, בתמורה, מבטיח להושיט יד ולמשוך אותנו למעלה, אל המרחב.

לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו.